האלבום האחרון של קורין

פרטים נוספים

הסיפור של ״צמות קלועות״ מתחיל במחברות שירה שנחשבו אבודות. מאות דפים שכתב המשורר צבי (צ׳יקו) ולדמן נחשבו לאבודים בהצפה, עד שכעבור כעשרים שנה נמצאו בארגזים במחסן ישן בקיבוץ. בנו, המוזיקאי משה ולדמן, ערך מתוכם את ספר השירה ״מעלות הישימון״.

במהלך עבודתם המשותפת בירושלים נחשפה קורין אלאל לטיוטת הספר. כשסיימה לקרוא אמרה למשה: ״אני צריכה אותך כדי לקרב אותי אל השירים, ואתה צריך אותי כדי להרחיק אותך מהם״. במשך חודשים נפגשו השניים מדי שבוע והלחינו יחד שישה שירים. קורין, שביקשה ליצור אלבום בהשראת ספר תהילים, כינתה אותם ״תהילים של ימינו״.

לאחר שחלתה, הציע לה המפיק המוזיקלי עופר מאירי להפיק אלבום. מתוך שלל החומרים והפרויקטים שבארכיון שלה בחרה קורין ב״צמות קלועות״. האלבום הוקלט בצל המלחמה ובצל מחלתה, והיה לאלבומה האחרון - המילים שבחרה להעניק להן את קולה ולשלוח אל העולם בסוף חייה.

לאחר מותה מצא משה בין חומרי העבודה שנותרו בביתה את שירי אביו מועתקים בכתב ידה. על ״וזאת הברכה״, שיר שכתב צבי לזכר מורו הרוחני רבי אשר פריינד, כתבה קורין: ״לזכר אבא שלי״. עבור משה היה זה רגע שבו התברר עד כמה נטמעו השירים בסיפור חייה ובזיכרונותיה.

במופע בשבלול חוזר משה אל היצירה המשותפת, שנולדה ממפגש בין עולמות, זהויות ודורות ויבצע את שירי האלבום לצד ביצועים מיוחדים לשיריה האהובים של קורין.

משה ולדמן: שירה וגיטרה
סלומה: גיטרה ושירה
נימשי: גיטרה בס

📷 יוחאי שלום חדד